בעולם הכלכלי המודרני, שבו התנודות והאתגרים הם חלק בלתי נפרד מהמציאות, רבים מוצאים את עצמם נקלעים למצבים כלכליים מורכבים המובילים להצטברות חובות. בין אם מדובר בחובות לבנקים, לספקים, לרשויות המדינה או לגורמים פרטיים, הנטל עלול להיות כבד מנשוא, להשפיע באופן דרמטי על איכות החיים ולגבות מחיר נפשי לא מבוטל. בדיוק לשם כך נועד הליך מחיקת חובות – מנגנון משפטי המאפשר ליחידים ולעסקים להתמודד עם נטל החובות, לפתוח דף חדש ולהשתקם כלכלית. הליך זה, המכונה כיום בעיקר "חדלות פירעון" (ובשמו הישן "פשיטת רגל"), עבר בשנים האחרונות שינויים משמעותיים, שנועדו להפוך אותו ליעיל ונגיש יותר, ולהדגיש שיקום כלכלי במקום ענישה.
כדי להעמיק בהיבטים המעשיים של ההליך, שוחחנו עם עו"ד איתי גת רימון, מומחה לחדלות פירעון, בעל ניסיון רב בייצוג חייבים ונושים כאחד. בראיון זה הוא מסביר מהם התנאים לקבלת הפטר, מהם שלבי ההליך, אילו מסמכים נדרשים, ומהם השינויים המרכזיים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בנוסף, הוא מתייחס להליכים מיוחדים כמו הפטר לחייבים קטנים או למקבלי קצבאות, ולשאלות נפוצות שמטרידות מי ששוקלים פנייה להליך. המטרה היא לספק לקוראים מידע מקצועי, בהיר ואמין, שיסייע בקבלת החלטות מושכלות לגבי עתידם הכלכלי.

עו\ד איתי גת רימון מסביר בראיון בלעדי על מחיקת חובות ומה חשוב לדעת.
מהו הליך מחיקת חובות ומתי הוא רלוונטי?
הליך מחיקת חובות, הידוע גם כהליך חדלות פירעון, הוא מנגנון משפטי המאפשר ליחידים ולחברות שנקלעו לקשיים כלכליים חמורים לקבל הזדמנות שנייה. זהו הליך מובנה ורב־שלבי, המתנהל בפיקוח בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל, שמטרתו לשחרר את החייב מרוב חובותיו, לצד הסדרת תשלום חלקי לנושים, ככל שהדבר אפשרי. ההליך הופך רלוונטי בעיקר כאשר החייב אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו בסכומים משמעותיים, ולא צפוי שיפור מהותי במצבו הכלכלי בטווח הנראה לעין. לרוב מדובר במצבים שבהם סך החובות עולה בהרבה על שווי הנכסים, ולא ניתן להגיע להסדרי חוב או לפריסת תשלומים בדרכים אחרות.
עם זאת, הליך מחיקת חובות אינו "אוטומטי" ואינו מתאים לכל חייב. החוק קובע קריטריונים ברורים – החל מגובה החובות, דרך התנהלות כלכלית בעבר ועד בחינת תום הלב של החייב. ישנן קטגוריות של חובות שאינן נמחקות בדרך כלל, כגון קנסות פליליים וחובות מזונות. בנוסף, בית המשפט בוחן האם החובות נוצרו בתום לב או כתוצאה ממעשי מרמה, בזבוז מופגן או התחמקות מכוונת. כאשר מתגלה חוסר תום לב, בקשת החייב עלולה להידחות או להיות מלווה בתנאים מגבילים במיוחד. מחקרים שנערכו בישראל מצביעים על כך שחלק גדול מהחייבים מגיעים מרקע סוציו־אקונומי נמוך עד בינוני, וכי אצל רבים מהם החובות נוצרו בעקבות אירועים בלתי צפויים כגון פיטורים, מחלה או גירושין – נתון שממחיש את החשיבות של מנגנוני הגנה ושיקום.
הליך מחיקת חובות רלוונטי גם לחברות. כאשר חברה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה, ניתן לפתוח נגדה בהליכי חדלות פירעון או פירוק. מטרת ההליך במקרה זה היא למקסם את התמורה לנושים מנכסי החברה, ולאחר מכן להביא לסיום פעילותה ולסגירתה כישות משפטית. אף שההסדרים המשפטיים לחברה וליחיד שונים, העיקרון המנחה זהה: מתן מענה למצב של אי־סולבנטיות והסדרת החובות בצורה הוגנת. עו"ד איתי גת רימון מדגיש כי "החלטה על כניסה להליך חדלות פירעון היא אחת ההחלטות הפיננסיות המשמעותיות ביותר בחייו של אדם, ודורשת בחינה מוקפדת של מכלול ההשלכות המשפטיות והכלכליות." לכן, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי כבר בשלב הראשוני, ולא לנסות לנהל את ההליך לבד.
כיצד מתנהל התהליך בפועל?
הליך מחיקת חובות במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בנוי מכמה שלבים מרכזיים, שמטרתם להבטיח הליך הוגן, שקוף ומאוזן בין החייב לנושים. בשלב הראשון החייב מגיש בקשה למתן צו פתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל או לבית המשפט המחוזי, בהתאם לסכום החובות. לבקשה יש לצרף מסמכים מלאים ומעודכנים: רשימת נושים, פירוט נכסים והתחייבויות, דוחות הכנסה והוצאות, אסמכתאות בנקאיות ועוד. עם קבלת הבקשה, ניתנת לרוב החלטה ראשונית על עיכוב הליכי גבייה נגד החייב, המעניקה לו הפוגה זמנית מלחצי הנושים.
בהמשך ממונה נאמן לתיק, שתפקידו לבחון את מצבו הכלכלי של החייב, לאסוף מידע, לאתר נכסים ולבדוק את אופן היווצרות החובות. הנאמן עורך בדיקה מקיפה של הכנסות החייב, רמת חייו, התנהלותו בעבר והיכולת הריאלית שלו לעמוד בתשלומים. על בסיס ממצאים אלו מגבש הנאמן המלצה לגבי המשך ההליך ותוכנית פירעון אפשרית, ולעיתים מכנס אסיפת נושים, שבה מוצגת התוכנית ונשמעות עמדות הצדדים. אסיפה זו חשובה לצורך יצירת שקיפות ומתן הזדמנות לנושים להשמיע את קולם, גם אם ההכרעה הסופית נתונה לבית המשפט. בסיום ההליך, ובהתאם לעמידת החייב בתוכנית הפירעון ובהוראות החוק, יכול בית המשפט להעניק לחייב הפטר – מחיקת יתרת חובותיו ברובם.
תפקידו של עורך הדין בתהליך מחיקת חובות
בתוך המורכבות המשפטית והבירוקרטית של הליך חדלות פירעון, תפקידו של עורך הדין הוא מרכזי. עורך דין מחיקת חובות או עורך דין חובות מנוסה מלווה את החייב כבר משלב הייעוץ הראשוני, מסייע בהערכת מצבו הכלכלי ובבחירת המסלול המשפטי המתאים ביותר. הוא אחראי על איסוף מסמכים, הכנת הבקשה לצו פתיחת הליכים וניסוחה באופן מלא, מדויק ומבוסס, כדי להפחית סיכון לעיכובים או לדחיית הבקשה. בהמשך עורך הדין מייצג את החייב בפני הנאמן, בית המשפט והנושים, מנהל משא ומתן על הסדרי חוב אפשריים, בודק את חוקיות החובות ותנאי האשראי, ומוודא כי זכויות החייב נשמרות לכל אורך הדרך. כאשר עולות מחלוקות או נדרשים ערעורים על החלטות שונות, הוא עומד בחזית המשפטית עבור החייב. מעבר להיבט המשפטי, הליווי המקצועי מספק לחייב תחושת ביטחון ושקט נפשי, ומאפשר לו להתמקד בשיקום כלכלי אמיתי ובהתנהלות אחראית לעתיד.

עו\ד איתי גת רימון על הליך מחיקת חובות: כל מה שצריך לדעת.
טבלת השוואה בין הליכי מחיקת חובות
כדי להבין טוב יותר את האפשרויות העומדות בפני חייבים, חשוב להשוות בין המסלולים המרכזיים למחיקת חובות. הטבלה הבאה מציגה באופן מרוכז את ההבדלים העיקריים בין הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל), הסדר חובות מול נושים והפטר בהוצאה לפועל. היא מדגישה פרמטרים כמו משך ההליך, עלויות, הגבלות על החייב, היקף ההגנה מפני הליכי גבייה והצורך בהסכמת נושים. בחירה במסלול המתאים לכל חייב מחייבת בחינה פרטנית של מצבו, ועל כן מומלץ לראות בטבלה כלי עזר ראשוני להבנת התמונה הכוללת, ולא תחליף לייעוץ משפטי מקצועי.
| מאפיין | חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) | הסדר חובות מול נושים | הפטר בהוצאה לפועל |
|---|---|---|---|
| רגולציה | חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 | הסכם חוזי בין החייב והנושים | חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. סעיפים 67א-67ה |
| רף חובות מינימלי | 50,000 ש"ח | אין רף מוגדר, תלוי במשא ומתן | אין רף מוגדר, תלוי במבחן הכנסה/הוצאה |
| משך ההליך (ממוצע) | כשנה עד ארבע שנים | משתנה בהתאם למורכבות המקרה והסכמות | כשנה עד שלוש שנים |
| היתכנות למחיקת חובות מלאה | גבוהה מאוד | אפשרית בהתאם להסכם | אפשרית, בהתאם לשיקול דעת הרשם |
| מעורבות בית משפט/הוצאה לפועל | בית משפט מחוזי/שלום, הממונה על חדלות פירעון | לרוב אין מעורבות שיפוטית מעבר לאישור ההסכם | רשם ההוצאה לפועל |
| הגבלות על החייב | מגבלות בשימוש בכרטיסי אשראי, אפשרות להגבלה ביציאה מהארץ, הגבלות על פתיחת עסק | אין הגבלות סטטוטוריות מעבר למה שנקבע בהסכם | מגבלות בשימוש בכרטיסי אשראי והגבלות אפשריות על יציאה מהארץ |
| הגנה מפני הליכים | עיכוב הליכים אוטומטי מרגע פתיחת התיק | אין עיכוב הליכים אוטומטי – תלוי בהסכמת נושים ובהסדר | עיכוב הליכים אוטומטי עם מתן צו תשלומים/בקשה להפטר |
| עלויות משפטיות ונוספות | גבוהות יחסית: אגרות, שכר טרחה לעורך דין, הוצאות נאמן | בינוניות: שכר טרחה לעורך דין, תלוי במורכבות ההסדר | נמוכות יחסית: אגרות והוצאות משפטיות מוגבלות |
| השפעה על דירוג אשראי | פגיעה משמעותית בדירוג האשראי לטווח ארוך | פגיעה שתלויה באופן ההסדר ובדיווח למערכת הבנקאית | פגיעה בדירוג אשראי, לרוב פחותה מחדלות פירעון |
| נדרשת הסכמת נושים | לא נדרשת הסכמה פרטנית של כל נושה | נדרשת הסכמה של מרבית הנושים המהותיים | אין צורך בהסכמת נושים, בכפוף לעמידה בתנאים שקובע הרשם |
השלכות והתאמה אישית
הבחירה במסלול המתאים למחיקת חובות היא החלטה אסטרטגית בעלת השלכות רחבות על עתידו הכלכלי של החייב. הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי מציע בדרך כלל את הסיכוי הגבוה ביותר לקבלת הפטר ומחיקת חובות מקיפה, אך מלווה בהגבלות משמעותיות ובפגיעה עמוקה בדירוג האשראי ובאפשרות לקבל אשראי בעתיד. הסדר חובות מול נושים עשוי להיות מהיר וגמיש יותר, פעמים רבות עם פחות סטיגמה ציבורית, אך תלוי בנכונות הנושים לשתף פעולה ואינו מבטיח מחיקה מלאה של כל החובות. הפטר בהוצאה לפועל מתאים בדרך כלל לחייבים שחובותיהם מרוכזים בתיקי הוצאה לפועל, ומספק פתרון יעיל יחסית עם מגבלות קלות יותר – אך גם כאן נדרשת בחינה של יכולת ההחזר ותום הלב של החייב. לכן חשוב לבחון את גובה החובות, מספר הנושים, רמת ההכנסה והנכסים, לצד צרכים אישיים ויעדים עתידיים, ולגבש יחד עם עורך דין אסטרטגיה מותאמת אישית שתאזן בין עומק המחיקה לבין מידת הפגיעה הכלכלית ארוכת הטווח.
דוגמאות למקרים
כדי להמחיש את ההבדלים בין ההליכים, ניתן להתבונן בכמה דוגמאות נפוצות. יואב, בעל עסק קטן שנקלע לקשיים בעקבות מגפת הקורונה, צבר חובות של כ־200,000 ש"ח לבנקים, ספקים ורשויות המס. במצב כזה, הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי עשוי להיות עבורו הפתרון המתאים, מאחר שהוא מאפשר פריסת תשלומים לפי יכולתו ובהמשך קבלת הפטר מרוב חובותיו, בכפוף לעמידה בתוכנית שיקום. דוגמה אחרת היא דנה, ששקעה בחובות של כ־70,000 ש"ח כתוצאה ממספר הלוואות וכרטיסי אשראי. אם חובותיה מרוכזים בתיקי הוצאה לפועל והיא מתקשה לפרוע אותם, ייתכן שהפטר בהוצאה לפועל יהיה מסלול מתאים, לאחר בחינת יכולת הפירעון שלה בידי רשם ההוצאה לפועל. לעומתם, משפחת כהן צברה חוב של כ־150,000 ש"ח לבנק אחד, אך ברשותה נכס נדל"ן קטן. במקרה כזה, הסדר חוב ישיר מול הבנק – הכולל פריסה מחודשת של החוב, הקטנת ריביות או ויתור חלקי על החוב – עשוי לשמור על הנכס ועל המוניטין, מבלי להידרש להליך חדלות פירעון מלא. דוגמאות אלו מדגישות עד כמה חיונית בדיקה אישית ומקצועית של כל מקרה לפני בחירת המסלול.
מסקנה
לסיכום, הליך מחיקת חובות הוא הליך משפטי מורכב ורב־פנים, הדורש היכרות מעמיקה עם החוק, הנהלים והפרקטיקה בבתי המשפט וברשויות. כפי שמדגיש עו"ד איתי גת רימון, אין מדובר בפתרון קסם, אלא בכלי משמעותי שצריך לעשות בו שימוש מושכל ואחראי. כל מקרה מחייב ניתוח פרטני של מצב החייב – היקף החובות, מקורותיהם, יכולת ההחזר ונסיבות החיים שהובילו להיווצרותם – ורק לאחר מכן בחירה במסלול המתאים, בין אם מדובר באיחוד תיקים, הסדר חוב, הליך חדלות פירעון או בקשת הפטר בהוצאה לפועל.
ליווי משפטי של עורך דין המתמחה בחובות וחדלות פירעון הוא תנאי מרכזי להצלחת ההליך. עורך דין מנוסה יודע להתנהל מול הנושים, המוסדות הפיננסיים והרשויות, למנוע טעויות פרוצדורליות יקרות, ולהגדיל את הסיכוי לקבלת הפטר מלא או חלקי. המטרה איננה רק "למחוק חובות", אלא לאפשר לחייב לבנות מחדש יציבות פיננסית, לשפר את התנהלותו הכלכלית ולהימנע מהסתבכויות חוזרות בעתיד.
ההליך דורש מהחייב שקיפות, שיתוף פעולה ונכונות לשינוי דפוסי צריכה ואשראי. מעבר להקלה המיידית בנטל החובות, הוא יכול לשמש כנקודת מפנה – הזדמנות ללמוד כיצד לנהל תקציב, לתכנן ahead ולהימנע ממשברים מיותרים. כאשר הליך מחיקת חובות מנוהל בצורה מקצועית, אחראית ומודעת, הוא עשוי להפוך לגלגל הצלה אמיתי עבור מי שנקלעו למשבר כלכלי, ולהחזיר אותם למסלול חיים יציב ופרודוקטיבי.