גישור הוא תהליך דינמי, מובנה ואינטראקטיבי שבו צד שלישי חסר פניות מסייע לצדדים המתווכחים בפתרון סכסוכים באמצעות שימוש בטכניקות תקשורת ומשא ומתן מיוחדות. אבל מה הופך מתווך טוב? פוסט זה בבלוג יעמיק בחמש התכונות המכריעות שמגשר יעיל חייב להחזיק.
1. תקשורת אפקטיבית: האם באמת מדובר בדיבור?
תקשורת אפקטיבית היא מיומנות מכרעת עבור כל מתווך. עם זאת, חשוב לציין שתקשורת אפקטיבית היא לא רק דיבור. זה כרוך ביכולת להעביר מידע בצורה ברורה ותמציתית, אך גם להקשיב באופן אקטיבי ולהבין את נקודות המבט והרגשות של הצדדים המעורבים. מגשר טוב חייב להיות מסוגל לאפשר דיאלוג פתוח וכנה, לעודד כל צד להביע את מחשבותיו ורגשותיו ללא חשש משיפוטיות או הפרעה. הדבר מחייב את המגשר להיות קשוב ואמפתי, יצירת סביבה בטוחה ותומכת לתקשורת לפרוח.
יתר על כן, תקשורת אפקטיבית בגישור חורגת מחילופי מילים. רמזים לא מילוליים, כמו שפת גוף והבעות פנים, ממלאים תפקיד משמעותי בהבנת הרגשות והכוונות הבסיסיות של הצדדים. מתווך מיומן חייב להיות מיומן בקריאה ולפרש את הרמזים הללו כדי לקבל הבנה מעמיקה יותר של המצב הקיים. בנוסף, השימוש בטכניקות הקשבה אקטיביות, כגון פרפרזה והבהרה, יכול לעזור להבטיח שכל הצדדים ירגישו שמעו ומובעים.
זאת ועוד, תקשורת אפקטיבית בגישור כרוכה גם ביכולת ניווט וניהול קונפליקטים שעלולים להתעורר במהלך התהליך. מגשר טוב חייב להיות בעל הכישורים לנטרל מצבים מתוחים, לתווך חילוקי דעות ולעזור לצדדים למצוא בסיס משותף. הדבר מחייב את המגשר להישאר רגוע ומרוכז, גם מול מצוקה, ולהנחות את השיחה לתוצאות פרודוקטיביות ובונות.
2. סבלנות וכישורי הקשבה: "ככל שתהיה יותר שקט, כך תוכל לשמוע יותר. – רומי"
סבלנות היא תכונה חיונית שמגשר טוב חייב להחזיק בה. גישור יכול להיות לרוב תהליך ארוך ומורכב, המחייב את המגשר להישאר רגוע וקור רוח לאורך כל הדרך. הסבלנות מאפשרת למגשר לתת לכל צד את הזמן והמרחב הדרושים להביע את מחשבותיו ורגשותיו במלואם. זה גם מאפשר לחקור את הבעיות הבסיסיות ואת פוטנציאל הפתרון להופיע באופן אורגני.
מיומנויות הקשבה שלובות הדוק עם סבלנות בתהליך הגישור. הקשבה פעילה כוללת יותר מסתם לשמוע את המילים הנאמרות; זה מחייב את המתווך לעסוק באופן מלא עם הדובר ולהבין את נקודת המבט שלו. זה כרוך לא רק בתשומת לב למילים הנאמרות אלא גם בהתבוננות בשפת הגוף וברגשותיו של הדובר. באמצעות הקשבה קשובה, יכול המגשר לקבל הבנה מעמיקה יותר של צרכי הצדדים, חששותיהם ואינטרסים הבסיסיים. הבנה זו מהווה את הבסיס לפתרון בעיות אפקטיבי ולהגעה לפתרונות הסכימים הדדיים.
יתרה מזאת, הקשבה אפקטיבית כרוכה גם ביכולת לשאול שאלות מתחשבות וחקרניות. שאלות אלו עוזרות להבהיר ולהעמיק בסוגיות העומדות על הפרק, ומעודדות את הצדדים להרהר בעמדותיהם ולשקול נקודות מבט חלופיות. יכולתו של המגשר לשאול שאלות בעלות תובנה ממחישה את מחויבותו להבין ולהתייחס ללא משוא פנים לדאגותיהם של כל הצדדים המעורבים.
3. פתרון בעיות יצירתי: איך יצירתיות משתלבת בגישור?
יצירתיות היא תכונה שאולי לא קשורה באופן מיידי לגישור, אך היא ממלאת תפקיד מכריע במציאת פתרונות חדשניים ומספקים הדדית. בגישור מעורבים לעתים קרובות צדדים בעלי נקודות מבט, אינטרסים וצרכים שונים, מה שמחייב את המגשר לחשוב מחוץ לקופסה ולבחון אפשרויות חלופיות. על ידי הכנסת טכניקות יצירתיות לפתרון בעיות לתהליך הגישור, מגשר יכול לעזור לצדדים למצוא פתרונות ייחודיים ומותאמים שאולי לא נראו בהתחלה.
יצירתיות בגישור כרוכה בעידוד הצדדים לחשוב מעבר לעמדותיהם הקבועות ולשקול אפשרויות חדשות. ניתן להשיג זאת באמצעות מפגשי סיעור מוחות, שבהם מעודדים הצדדים ליצור מגוון רחב של רעיונות ללא שיפוט. לאחר מכן, המגשר יכול להקל על ההערכה והחידוד של רעיונות אלה, ולסייע לצדדים לזהות בסיס משותף ופתרונות פוטנציאליים של win-win.
בנוסף, ניתן ליישם יצירתיות גם בעיצוב מחדש של הנושאים העומדים על הפרק. על ידי שינוי נקודת המבט והתמקדות באינטרסים הבסיסיים במקום בעמדות נוקשות, המגשר יכול לעזור לצדדים לראות הזדמנויות חדשות לפתרון. זה כרוך בבחינת חלופות יצירתיות, בחינת תרחישים שונים ובחינת פתרונות מחוץ לקופסה שעשויים לענות טוב יותר על הצרכים הבסיסיים של הצדדים.
מעבר לכך, יצירתיות בגישור כרוכה גם בהתאמת התהליך כך שיתאים לדינמיקה הייחודית של כל מקרה ומקרה. מתווכים עשויים להשתמש בטכניקות שונות, כגון עזרים חזותיים, תרגילי משחק תפקידים או סיפור, כדי לעזור לצדדים להבין טוב יותר את נקודות המבט שלהם ולהעביר אותן. גישות יצירתיות אלו יכולות לטפח אמפתיה, לבנות קרבה ולאפשר תקשורת יעילה יותר בין הצדדים.
לפרטים מורחבים אודות יובל גיל – מגשר יש לגלוש לאתר yuvalgil.com
4. מקצועיות וניסיון: האם כל אחד יכול להיות מגשר?
להפוך למגשר דורש יותר מסתם עניין ביישוב סכסוכים. זה דורש רמה גבוהה של מקצועיות וניסיון. אף על פי שכל אחד יכול להפוך למתווך, אלו שמצטיינים בתפקיד זה הם בדרך כלל בעלי סט מסוים של תכונות וכישורים המשפרים את היעילות שלהם בהקלת הפתרון.
בראש ובראשונה, מגשר טוב חייב להיות בעל בסיס חזק של ידע ומיומנויות בפתרון סכסוכים. זה מגיע לרוב מתכניות חינוך או הכשרה פורמליות המספקות הבנה מקיפה של עקרונות גישור, טכניקות ושיקולים אתיים. בנוסף, מגשרים בעלי ידע מיוחד בתחומים ספציפיים, כגון דיני משפחה או סכסוכים במקום העבודה, יכולים להביא ערך מוסף לשולחן העבודה.
ניסיון הוא גורם קריטי נוסף בלהיות מתווך מצליח. היא מאפשרת למגשרים לפתח את המומחיות הדרושה בניהול דינמיקה בינאישית מורכבת, ניווט רגשות קשים והדרכת צדדים לקראת פתרון מוסכם. יתרה מכך, למגשרים מנוסים יש לרוב הבנה עמוקה של ההקשרים המשפטיים והתרבותיים שבהם מתעוררים מחלוקות, מה שמאפשר להם לספק הדרכה מושכלת ואפקטיבית יותר.
המקצועיות היא ערך עליון גם בעיסוק בגישור. מגשר טוב חייב לשמור על עמדה ניטרלית וחסרת פניות לאורך כל התהליך, להבטיח שכל הצדדים ירגישו שמעו ומכבדים אותו. עליהם לציית לקוד אתי קפדני, לשמור על סודיות ולהימנע מניגודי עניינים. מקצועיות כרוכה גם בתקשורת אפקטיבית, דייקנות ויכולת לנהל מצבים מאתגרים בחן ובקור רוח.
יתר על כן, התפתחות מקצועית מתמשכת היא חיונית עבור מגשרים. חינוך והכשרה מתמשכים מאפשרים להם להישאר מעודכנים בשיטות העבודה המומלצות העדכניות ביותר, לחדד את כישוריהם ולהרחיב את בסיס הידע שלהם. מחויבות זו ללמידה לכל החיים מוכיחה מחויבות לספק את השירות האיכותי ביותר ללקוחותיהם.
לסיכום, מתווך טוב הוא הרבה יותר מסתם צד שלישי ניטרלי. הם מתקשרים יעילים, מקשיבים סבלניים, פותרים בעיות יצירתיים, איש מקצוע מנוסה ואדם בעל יושרה. תכונות אלו לא רק מגדירות מגשר יעיל אלא גם תורמות להצלחת הליך הגישור. זכרו, מטרת הגישור היא לא רק לסיים סכסוך אלא גם ליצור דרך חיובית קדימה עבור כל הצדדים המעורבים.
